קרע ברצועה בקרסול: אבחון, טיפול וחזרה לפעילות

קרסול נקוע הוא אחת הפציעות הנפוצות ביותר במערכת השלד והשרירים, והיא יכולה להתרחש מפעילויות יומיומיות פשוטות כמו סיבוב כף הרגל במדרכה או מפעילויות ספורטיביות אינטנסיביות. בעוד שנקע קל עשוי לחלוף מעצמו, נקעים חמורים עלולים להסתיים בקרע ברצועה בקרסול – מצב הדורש אבחון מדויק, טיפול מתאים ותהליך שיקום יסודי כדי למנוע נזק לטווח ארוך וחוסר יציבות כרוני.

מהו קרע ברצועה בקרסול ואיך הוא נגרם?

הקרסול מוחזק יחד על ידי רצועות, שהן רקמות חיבור גמישות וחזקות המחברות בין העצמות השונות. התפקיד העיקרי של הרצועות הוא לייצב את המפרק ולמנוע תנועות חריגות. קרע ברצועה מתרחש כאשר המפרק נמתח מעבר לטווח התנועה הטבעי שלו, לרוב כתוצאה מסיבוב חד של כף הרגל פנימה (inversion), תנועה שפוגעת ברצועות החיצוניות של הקרסול. לפרטים על טיפול בקרע ברצועה בקרסול ע"י נועם רשף

קרעים ברצועה מסווגים לשלוש דרגות חומרה:

  • דרגה 1 (קל): מתיחה של הרצועה עם קרעים מיקרוסקופיים. יתבטא בכאב קל, נפיחות מינימלית ויציבות מפרק כמעט רגילה.
  • דרגה 2 (בינוני): קרע חלקי של הרצועה. יתבטא בכאב בינוני עד חמור, נפיחות ושטף דם, וכן בתחושת חוסר יציבות קלה של המפרק.
  • דרגה 3 (חמור): קרע מלא של הרצועה או של מספר רצועות. יתבטא בכאב חמור, נפיחות משמעותית, שטף דם בולט ואי-יציבות מוחלטת של המפרק.

סימפטומים ואבחון

הסימפטומים של קרע ברצועה דומים לאלה של נקע קל, אך לרוב חמורים יותר:

  • כאב חד ופתאומי בזמן הפציעה.
  • נפיחות ושטף דם (המטומה) בתוך זמן קצר לאחר הפגיעה.
  • קושי ורגישות במגע באזור הפגוע.
  • קושי להעמיס משקל על הרגל ולדרוך עליה.
  • תחושת אי-יציבות של הקרסול בעת תנועה.

אבחון מדויק מתבצע על ידי רופא או אורתופד, לרוב באמצעות בדיקה פיזית, צילומי רנטגן (כדי לשלול שבר) ולעיתים גם בדיקת MRI או אולטרסאונד, שמספקות תמונה מפורטת של הרקמות הרכות (רצועות, גידים).

טיפול בקרע ברצועה בקרסול

הטיפול ברוב המקרים של קרעים ברצועה (דרגה 1 ו-2) הוא שמרני ואינו מצריך ניתוח, ומבוסס על מספר שלבים:

  1. שלב מיידי (השלב האקוטי):
    • מנוחה: הפחתה של העומס על הקרסול הפגוע.
    • קרח: הנחת קומפרסים קרים על האזור כדי להפחית נפיחות וכאב.
    • חבישה: שימוש בתחבושת אלסטית או חבישה פשוטה כדי לייצב את הקרסול.
    • הרמה: הרמת הרגל מעל גובה הלב כדי לצמצם את הנפיחות.
  2. שלב השיקום:
    • ייצוב: לאחר שהנפיחות יורדת, משתמשים במקבע חיצוני כמו מגן קרסול (סד) או תומך קרסול כדי להעניק למפרק יציבות ולמנוע תנועות לא רצויות.
    • פיזיותרפיה: זהו השלב הקריטי ביותר. פיזיותרפיסט יבנה תוכנית שיקום הכוללת תרגילים להחזרת טווח התנועה, חיזוק שרירי הקרסול והשוק, ושיפור שיווי המשקל והפרופריוספציה (התחושה העצמית של מיקום הגוף במרחב).
    • חזרה הדרגתית לפעילות: לאחר השיקום, יש לחזור לפעילות ספורטיבית בהדרגה ובאופן מבוקר. מומלץ להמשיך להשתמש בתומך קרסול בעת פעילות גופנית למשך תקופה מסוימת.

במקרים נדירים של קרע מלא (דרגה 3) ואי-יציבות כרונית שאינה משתפרת בטיפול שמרני, ייתכן שיידרש ניתוח לשיקום הרצועה.

מניעה

מניעת קרע ברצועה בקרסול חשובה במיוחד לספורטאים ופעילים גופנית. הטיפים המרכזיים כוללים:

  • חיזוק שרירי הקרסול והשוק באמצעות תרגילים מתאימים.
  • חימום וביצוע תרגילי גמישות לפני פעילות גופנית.
  • שימוש בתומך קרסול בזמן פעילות אינטנסיבית או לאחר פציעה קודמת.
  • שימוש בנעליים מתאימות ונוחות.

לסיכום, קרע ברצועה בקרסול הוא פציעה שיש לקחת ברצינות. אבחון מוקדם וטיפול יסודי הכולל תוכנית שיקום מסודרת הם המפתח לחזרה מלאה ובטוחה לפעילות, ולמניעת חוסר יציבות של הקרסול בעתיד. לקליניקה של נועם רשף אורתופד ספורט