תביעת רשלנות רפואית היא נושא רגיש ומורכב, שהרבה מאד אנשים מוצאים את עצמם מתלבטים האם לעסוק בה. אך חשוב להבין שלא כל מקרה של העדר טיפול ראוי בעיני המטופל אכן יכול להיחשב כרשלנות רפואית, ובעיקרה מטרותיה של התביעה הזו היא לא לעשו צדק – שכן את הנעשה אין להשיב, אלא להניח את דעתם של התובעים ולהקל במידת מה על הנזק הרפואי או הרגשי שנגרם להם. אז ממה צריך להיזהר לפני שניגשים להגשת תביעה שכזו? הנה כמה דברים שחייבים לדעת.
למי להפנות את התלונה?
השאלה הבסיסית ביותר שיש לשאול אודות טיפול או בדיקה לא ראויה הוא מה היה טיב העבירה, וכן מה היתה מידת הנזק. ברובם המוחלט של המקרים, כאשר תוצאת הטיפול הלקוי לא היתה ארוכת טווח או כזו הניתנת לתיעוד, סביר להניח שהכתובת הנכונה ביותר תהיה הגשת תלונה למשרד הבריאות אודות האדם המטפל. המקרים בהם מוגשת תביעת רשלנות רפואית לעומת זאת, הם כאלה שניתן להוכיח בהם נזק משמעותי, ורק במידה והוא נגרם כתוצאה מאותו טיפול לקוי באופן שניתן להוכיחו. בנוסף, רשימת העילות שבגינן ניתן להגיש תביעה לרשלנות רפואית היא מצומצמת ומוגדרת היטב, אם כי היא מתעדכנת כל העת, ולכן חשוב מאד לעיין בה בסמוך למועד הגשת התלונה.
מתי אי אפשר (או מאד לא מומלץ) לתבוע בגין רשלנות רפואית?
להלן תמצית עיקרית של המקרים בהן אי אפשר להגיש תביעה כלל:
- אם אין בידכם תיעוד רפואי מלא של התהליך
- אם לא ניתן לקשור באופן ודאי בין הטיפול הלקוי לתוצאותיו
- אם לא מצאתם חוות דעת של מומחה (או אפילו מספר מומחים) לחוות הדעת אודות מצבו הרפואי הסופי של המטופל
- אם חלה התיישנות על המקרה – החוק קובע כי תקופת ההתיישנות היא שבע שנים, אך תחילת הספירה משתנה ממקרה למקרה בהתאם לתנאיו הייחודיים
מתי וממה חשוב להיזהר?
מעבר למקרים שבהם לא מומלץ לתבוע, יש לשקול גם את כדאיותה הכלכלית של התביעה: כאמור, מטרתה היא לא לעשות צדק או להתעשר, ובמקרים רבים ייתכן כי הוצאות המשפט וההוצאות הנלוות אליה (כולל מקרה בו התביעה תסתיים בהסדר), פשוט לא יהיו שוות את המאמץ. בנוסף, בשום אופן אין לשתף פעולה עם חברות הביטוח השונות המנסות לדון איתכם במקרה שלכם, הדרך הטובה ביותר לקבל מידע וסיוע בתביעות אלו היא באמצעות עו"ד שלומי וינברג רשלנות רפואית.